בימים אלו (ספטמבר 2016) התעדכנו בכלי התקשורת, לצערנו, על התמוטטות חניון ברחוב הברזל, ת"א ועל המחיר הכבד של שישה הרוגים וכ 24 פצועים.
קצת על הפרויקט
מדובר בפרויקט בהיקף של כ64 מיליון שקלים בו זכתה אפריקה ישראל, שהפעילה את דניה סיבוס לצורך הביצוע, שגם היא הפעילה, בתורה, כמקובל במקומותינו, סדרה של קבלני משנה.
עיריית ת"א פרסמה דרך חברת אחוזות החוף מכרז לבניין חניון ציבורי של 4 מפלסים, תת קרקעי, בשטח של כ 17,000 מ"ר ובו כ600 מקומות חנייה, מעליות וארובות אוורור וכן פיתוח של שצ"פ (שצ"פ – שטח ציבורי פתוח), מעל לחניון, שיכלול מבני מבואה לחניון, רחבה מרכזית עם פרגולה, עצים, מדרכות, שבילי אופניים ומתקני חנייה לאופניים, ריהוט גן, פסלי חוצות, תאורת גן ותאורת רחוב, בסוף רחוב הברזל. 
המכרז הוא בשיטת DBOT - Design, Build, Operate, Transfer, שמשמעותה שהזוכה, חברת אפריקה ישראל, אחראית הן לתכנון ההנדסי (Design) והן לביצוע (Build) וההכנסה של הזוכה יהיו מתפעול השוטף של הנכס (Operate) ולאחר X השנים הכתובות במרכז, יעביר הזכיין, את תפעול הנכס למזמין, שייהנה מההכנסות השוטפות בגין הנכס. הפרויקט יצא לביצוע בנובמבר 2014 והיה מתוכנן להסתיים בתחילת 2017.
אז מה הדילמה?
בימים אלו ישנו צו איסור פרסום באשר לתאונה ומתנהלת חקירה של משטרת ישראל באשר לגורמים לכשל וכרגע לא ניתן לדעת מ
הם הגורמים, יחד עם זאת פורסם ב YNET ב06.09.16 שרונן גינזבורג, מנכ"ל דניה סיבוס אמר בראיון בעבר, לפני כ 3 שנים, לאריאל נוי ב"כלכליסט": "בפרויקט הקמת חניון ציבורי ברמת החייל בתל אביב, שבו אנו הקבלן המבצע, לקחנו אדריכל שינהל אותו. הוא מודע לבעיות תכנוניות, סביבתיות וכדומה, ויכול לפתור אותן מהר יותר ממהנדס, שהוא למעשה איש טכני כמו קונסטרוקטור שאחראי לכך שהמבנה לא יפול", ועולה השאלה האם חטאה חברת דניה סיבוס לעצמה כשבחרה להעסיק אדריכל ולא מהנדס אזרחי כמנהל הפרויקט?
ועלתה שוב דילמה עתיקת יומין בעולם ניהול פרויקטי הבינוי -מיהו המתאים יותר לניהול פרויקט בינוי- אדריכל או מהנדס אזרחי? בואו נדון בכך, בשלב הייזום – כשבעלי העניין מנתחים את זכויות הבנייה על הקרקע ישנו יתרון לאדריכל, בגין ראייתו הרחבה ותמיכתו בהחלטת כגון – כמה דירות ייבנו ואיזה סוגי דירות? או מהי חלוקת השטחים, לפי ייעוד? , גם בשלב התכנון ההנדסי ישנו יתרון לאדריכל, הבקיא בכל היבטי התכנון ולא "רק" בהיבט הקונסטרוקציה בו מתמחים מהנדסי הבניין (וליתר דיוק- מהנדס אזרחי עם התמחות בקונסטרוקציה), כולל היבטים של איכות הסביבה, עיצוב ואלמנטים הקשורים לסביבת הבניין.
יחד עם זאת בשלבי התקצוב והביצוע ישנו יתרון למהנדס האזרחי. שלב התקצוב הוא שלב בו בד"כ נעזרים בכתבי כמויות והרי מהנדסים אזרחיים בד"כ מבצעים חישובים אלו של כתבי הכמויות, בהתחשבות בעומסים ורגולציה וכן מבצעים בד"כ את התמחור התקציבי, גם בשלב הביצוע ישנו יתרון מובהק למהנדס אזרחי, בגין בקיאותו בכל ההיבטים הטכניים של הביצוע עצמו. בנוסף – בל נשכח שמהנדס אזרחי הוא זה שבד"כ ינהל מו"מ עם הרשויות למתן ההיתרים ומהנדס אזרחי הוא שחותם על ההיתרים ובד"כ יש לו הבנה רחבה יותר בהתייחס להיבטים של בטיחות ועמידות.
בדיון זה, קובע לא רק השיקול של מה נכון, אלא גם כוחות השוק בישראל, כגון השיקול של מה זול יותר, בכתבה הנ"ל של אריאל נוי בכלכליסט מ 2013, ששמה "פרצה קוראת לאדריכל", נכתב "חברות הבנייה מצאו דרך להוזיל עלויות: במקום להפקיד את ניהול הפרויקט בידי מהנדס, הן ממנות אדריכל שמלווה את העבודות משלב התכנון ומצליחות לחסוך כ־3% מהעלויות" וכן נכתב " דניה סיבוס, הקבלנית הגדולה בארץ, החליטה לאחרונה לשכור את שירותיו של אדריכל - ולא של מהנדס - שינהל פרויקט (...) לבניית חניון חדש ברמת החייל בתל אביב. ההחלטה התקבלה בניסיון לצמצם את עלויות הפרויקט, כאשר במקרה זה מדובר בחיסכון שהחברה מעריכה בכ־2 מיליון שקל. מקור החיסכון, לפי החברה, הוא בהיכרות של האדריכל עם עלויות החומרים, בעיקר בשלב עבודות הגמר. דניה סיבוס היא לא היחידה. בתחום של ניהול פרויקטים, מורגש שינוי גדול בשנתיים האחרונות בשאלה מי ינהל את הפרויקטים: מהנדסים או אדריכלים".
בישראל, דרך אגב, ישנו מצב מדאיג לפיו, בניגוד למדינות רבות בעולם, לצורך ניהול פרויקט בינוי, אין צורך בתעודה מיוחדת, למשל, גם מי שרק סיים לימודי הנדסה אזרחית או אדריכלות יכול לנהל פרויקטי בינוי רחבי היקף, מבלי לשמש תחילה כסטאז'ר לX שנים, תחום ניהול פרויקטי הבינוי והתשתיות פרוץ למעשה, אין רישיון שנדרש לצורך ניהול פרויקט בינוי או תשתית.
אז מה המסקנה?
לנוכח היתרון היחסי של אדריכל בשלבי הייזום והתכנון ההנדסי והיתרון היחסי של המהנדס האזרחי בשלבי התקצוב, הביצוע והיבטי הבטיחות והעמידות של מבנים ובעיקר לנוכח הערך המוסף של עבודה משותפת של השניים, דעתי האישית היא שעבודה של צוות ניהול פרויקט, Project Management Team (אחת מהשיטות המופיעה ב®PMBOK - מדריך גוף הידע לניהול פרויקטים מבית היוצר של ארגון ה®PMI) במקום מנהל פרויקטים אחד, היא השיטה נכונה.
ישנה גישה, שיושמה בעולם וכן בחלק מחברות ההי טק הישראליות, לניהול פרויקטים טכנולוגים או מולטי דיסציפלינריים מורכבים, פרויקטים הדורשים יותר יכולות משיש בד"כ לאדם אחד, גישה של Two in a BOX, בו למשל אחד מהצוות המנהל הוא מומחה טכני ואילו המנהל השני בקיא יותר בניהול רחב היקף, או למשל אחד הוא איש תכנון ובקרה (PMO) חיצוני הבקיא בתכנון ובקרת פרויקטים בהיבטי לו"ז, תקציב וניהול סיכונים והשני מנהל פנימי, טכני יותר, שצמח מתוך החברה המנהלת ובקיא בתהליכי הניהול והביצוע בה. גישה זו, בה עבדתי, דורשת אומנם תיאום וסינרגיה טובה בין השניים והגדרת תחומי אחריות בצורה טובה (שלא יהיו התנגשויות), אך בהינתן הנ"ל, יש לה סיכוי רב יותר להצליח לטעמי, וקיומו של מנהל שותף להתייעץ איתו, גם הוא יתרון.
ניתן כמובן גם להגדיר מנהל פרויקטים אחד (מהנדס אזרחי או אדריכל, למשל) ולהגדיר לו ליווי של בעל המקצוע השני, בשלבים בהם בעל המקצוע הראשון, המהנדס האזרחי (עם התמחות ספציפית, למשל מהנדס שלד) או לחילופין האדריכל – מתמצאים פחות ובכך לסייע להצלחת הפרויקט.
מאמר זה נכתב ע"י
דן ברזילי,
MEng ,BSc ,PMP
מנכ"ל ומנהל פרויקטים
* הנתונים במאמר זה הם על פי מידע שפורסם בכלי התקשורת.
